שיחה קצרה השבוע עם אלי גוטמן הבהירה לי, שהמאמן החדש של בית"ר מכיר בעובדה שיש לו חומר שחקנים מעולה ויצירתי, ושצריך לתת לכישרונות הגדולים שלו לפרוח לא רק קבוצתית, אלא גם אינדבידואלית. המשך קריאת הפוסט "תותחים, אוגוסט 2000"

לפני שאתם עוטים את הבגדים הצהובים שלכם ומתלקטים לטדי בלב הומה מתקווה ומציפייה, כדאי לכם לנצור בלב שנייה אחת של חסד לאלפי האדומים בעיר, שעבורם מתחילה העונה במשחק חוץ בבית-שאן. המשך קריאת הפוסט "מקום ראשון בליגה, אוגוסט 2000"

לא עולה כלל על דעתי לנתח את ליגת העל במונחים קובנציונאליים. מדובר כאן בכסף גדול, בטייקונים שעושים כמיטב יכולתם לחקות את עמיתיהם במערב, ובקהל אוהדים פאסיבי וקונפורמיסטי, המשך קריאת הפוסט "הקרב על תלאביב, אוגוסט 2000"

העיתונים הישראלים הגדירו את הופעתו הראשונה של אייל ברקוביץ בליגה הסקוטית העונה במשפטים פושרים וקרירים. כרגיל אצלנו, צריך לחפש את הסיבה ביחסיו של אייל עם העיתונים השונים: המשך קריאת הפוסט "נשארנו עם חיים ואייל, אוגוסט 2000"

בחודשים האחרונים הבחנתי בעובדה הדי מצערת, שידידי הוותיק ארי שמאי מתעלם ממני במגרשי הכדורגל בהם אני נתקל בו, והבעת פניו הכעוסה איננה מבשרת טובות. המשך קריאת הפוסט "שתן אדום, אוגוסט 2000"

השבוע השתתפתי בתוכנית הרדיו של רשת ב' "דוקומדיה" עם מתי גולן, ובשיחה היה מעורב גם מנכ"ל בית"ר (?) פרץ. אני חייב להודות שחרף דיעותי הקדומות נגד טייקונים ומשרתיהם, דווקא הופתעתי ממנו לטובה. המשך קריאת הפוסט "שפיות, יולי 2000"

השבוע צעק לי נהג מונית בעמק רפאים (תוך כדי נסיעה, יש להודות) שהוא "מת משיעמום". אפשר אולי להבין אותו, בעיקר כשהוא ביקש: "חיים, תחזיר לנו את יורו". זוהי אחת התופעות המוזרות שמאפיינות את התקופה שאחרי טורניר גדול. האוהדים מתייחסים לאנשי הטלוויזיה, המשך קריאת הפוסט "אנטי-קליימקס, יולי 2000"