מחבר סרחיו יאני

פתק צהוב, פברואר 2001

~ סרחיו יאני

כמה שעות לפני שדבר תבוסתו הנחרצת של אהוד ברק נודע לכולם,  טילפן אלי ידיד מהשמאל המתון, שהחליט להצביע בעד אהוד ברק ממש ברגע האחרון.  כמו כל גרי הצדק  היה האיש להוט במיוחד לשכנע אחרים להצטרף אליו.  כיוון שיש לו קשרים אישיים בחלונות הגבוהים הוא טרח לדווח לי, שבחוגי מטה ברק מדברים עתה על שיוויון מוחלט בין שני המועמדים במיגזר היהודי.  המידע הזה מועבר עתה בדחיפות למצביעים הערבים, כדי שהם ייחלצו לעזרת ראש הממשלה (שטבח בהם) ברגע האחרון. מדובר באיש אינטיליגנטי במיוחד, אולי אפילו מבריק,  ובכל זאת הוא התייחס לדיסאינפורמציה הזאת בכל הרצינות. סיפרתי לו שכבר זרקתי לקלפי  פתק ריק (ראו בוקסה) והסברתי לו, שאין לשום אדם בישראל מידע אמין על התוצאות, לפני שספרו אפילו קלפי אחת.  אנימשחזר כאן את האפיזודה המרתקת הזו, רק כדי להמחיש את רמת הייאוש והחידלון שבה היו שרויים אנשי שמאל רבים כל כך ביום שלישי השבוע.  אני מודה שחלקי לא היה עימם. המשך קריאת הפוסט "פתק צהוב, פברואר 2001"

דירוג תאצ'ריסטים אישי, ינואר 2001

~ סרחיו יאני

כמה חודשים לפני פרוץ האינתיפאדה החדשה, ולפני שצונזרתי מתוכנית הערוץ הראשון "שבע וחצי", ישבתי באולפן מול שר האוצר לשעבר והתאצ'ריסט המושבע ח"כ מאיר שיטרית. שאלתי אותו מדוע הניח לפקידי האוצר להתעלל באוכלוסיית מצביעי הליכוד וש"ס בפרט, ובעשירונים התחתונים בכלל. שיטרית, כדרכו, לא חש אפילו שמץ של מבוכה. הוא רק שילח בי את חיוכו הנעים, ואמר, שלא היה לו די זמן לפטר אותם. כיוון שטיפלתי לעתים תכופות בנושאים חברתיים-כלכליים בתוכנית, ידעתי שבכירי האוצר לא משקשקים מרוב פחד.  הם יודעים היטב, ששיטרית, או סילבן שלום, (או שוב בייגה שוחט?) ימשיכו לטפח את העשירון העליון, ליצור כאן גן עדן לעשירים וסיוט מתמשך, עתיר פערים, לעניים, למיגזר הערבי ולשכירים. המשך קריאת הפוסט "דירוג תאצ'ריסטים אישי, ינואר 2001"

טאבה, ינואר 2001

~ סרחיו יאני

השר חיים רמון מחה בכל תוקף נגד "חוסר המוסריות" הטמון בשיחות הווירטואליות שאהוד ברק ויאסר עראפת מנהלים בטאבה, ולדעתו הצטרפו גם אחרים. בעיתונים מתקיים ויכוח על ההיבט החוקי של השיחות,  וסרבני שלום היסטריים אפילו מעלים חששות שיהיה הסכם, בניגוד לרצונם של הבוחרים ושל הכנסת. הוויכוח הזה הוא ממש לא רציני, ולכן החליטה גם השרה דליה איציק להשמיע את קולה ברמה. איציק איננה אלא נץ, שהתחפשה בשנים האחרונות ליונה צחורה, אבל הפן הזה באישיותה איננו מכריע בחשיבותו. חבל שהיא מסרבת להבין, שמטה הליכוד רואה בה נכס אלקטוראלי עצום. כל הופעה שלה בטלוויזיה מחזקת את הליכוד, והעמדות שלה הן תמיד מפלגתיות, אבל לא ממש פוליטיות, שלא לדבר על אידיאולוגיות. המשך קריאת הפוסט "טאבה, ינואר 2001"

פתק לבן, ינואר 2001

~ סרחיו יאני

שדולת הפתק הלבן הולכת ומתחזקת, ובעיתונים מופיעים מאמרים איכותיים ומנומקים בזכות האופציה הנכונה והיחידה לשוחרי השינוי במדינה ובחברה. הנזיפות הצרחניות של אנשי אהוד ברק נהדפות בבוז הראוי להן, ואת האחריות לעלייתו הוודאית של אריאל שרון לשלטון אנחנו מסרבים לקבל על עצמנו.  אני רק יכול להצטער, וגם למחות בחריפות, על העובדה שהפתקים הלבנים אינם נספרים. יש בהם אמירה ברורה וחשובה מבחינה דמוקראטית, חינוכית ופוליטית. ההתעלמות לא תעזור למימסד, וקולם של הנמנעים מהדהד עתה מקצה  הארץ ועד סופה. אבל הגיע הזמן להניח לנושא הזניח הזה של הבחירות לראשות הממשלה לפחות לשבוע-שבועיים, ולהתחיל להכין ברצינות את עצמנו ואת הקוראים לעידן שרון. המשך קריאת הפוסט "פתק לבן, ינואר 2001"