קשה לי להאמין שהכותרת הזאת הונפקה במקלדת שלי, אבל מכבי תל-אביב (כדורגל) של ניר לוין היא קבוצה מקסימה, התקפית, מלהיבה, לא אלימה, שמשחקת כדורגל שוטף ומנצלת היטב את משחק האגפים המעולה של הצעירים אלי ביטון וברוך דגו. הכחול-צהוב מפריע לי, לא שכחתי לידידי ניר לוין את העריקה הלא מכובדת מהפועל צפרירים-חולון, ואת רכושו של לוני הרשקוביץ הייתי מלאים בהזדמנות הראשונה. אבל היושר האינטלקטואלי מצווה עלינו להודות, שמכבי של היום היא בשורה נהדרת לכדורגל. לוין אולי רצה שהאיטלקים, אוייבי הכדורגל, ינצחו את צרפת הנפלאה ביורו 2000 , אבל דווקא הוא הפנים היטב את לקחי הטורניר האדיר הזה.
כל הכתבים והפרשנים מודים היום, שסגנון המשחק של מכבי מושך המוני אוהדים נלהבים ליציעי הקבוצה. אחרי הפגנות הבחילה הגלוייה של אוהדי מכבי חיפה ובית"ר ירושלים מהסגנון הטקטי המשמים (שהוצג בתקשורת, כמו כל מאבק לקידמה, כ"פופוליזם"), בא לוין והחזיר לכדורגל היפה את שמו הטוב. הסגנון המאוס של אברהם גרנט נעלם ואיננו, התיקולים הגסים והמכוונים והיללות לשופטים כמעט ונעלמו, והמאמן נעים ההליכות הנחיל לאוהדים לקח חשוב: אפשר לשחק כדורגל אמיתי, וגם להגיע להישגים.
אני מודה שרציתי במכבי פתח תקווה תנצח, בזכות המאמן הירושלמי יוסי מזרחי, מתוך נטייה מסורתית לתמוך בחלשים נגד החזקים. אבל במהלך המשחק עצמו ניצחון של הלוזונים פשוט לא עמד על הפרק. מזרחי "עמד יפה על המיגרש", שיתק לפרק זמן ארוך את אבי נמני, וקבוצתו לא עשתה בושות. אבל ניסיון אמיתי לנצח ולקחת את הגביע פשוט לא התבצע באיצטדיון רמת-גן. אסי טובי המנוסה הופעל רק החל מהדקה ה- 66 , ומכבי פ"ת בקושי איימה על שערו של לירן שטראובר. כך הפכה קוטלת הענקים מפתח תקווה ליריבה צנועה, שלא התיימרה בכלל לקלקל לצהובים את החגיגה. לוין התגבר על הטקטיקה העצורה של מזרחי דרך האגפים, ולכן הצליח לנצח גם ביום בינוני של נמני. תוך שלוש שנים הפסיד מזרחי שני משחקי גמר באותה צורה. אבל צריך להיות רשע גדול כדי שלא לפרגן לו על עצם העלייה לגמר בשני המקרים. מכבי פ"ת חייבת לו המון, והוא האחראי הישיר לעצם התנחלותה של הישות הקטנה הזו בתודעתם של אוהדי הכדורגל במדינה. זהו הישג עצום.
מזרחי חוזר ואומר שדבקותו בכדורגל טקטי איננה עקרונית, ושהוא פועל בהתאם לחומר השחקנים העומד לרשותו. הוא גם מכחיש שיש לו פילוסופיית בונקריסטית או גוטמניסטית. אוהדי בית"ר צריכים להתפלל, שהוא יקבל בעונה הבאה חומר שחקנים, שיאפשר לו להדגים לנו את הפרגמטיזם שלו ולשחק אטרקטיבי והתקפי. אני מודאג, כי זכייתה של ליברפול האיומה בתארים רבים העונה, עודדה את השוחרים הרבים של הכדורגל המכוער.
ייתכן שגמר הגביע האמיתי, בין האלופה למחזיקת הגביע, יתקיים בשבת. מכבי חיפה צריכה להחזיר לעצמה את הכבוד האבוד, בהתמודדות נגד מכבי תל-אביב, שתבקש להוכיח שהיא באמת הקבוצה המובילה בכדורגל שלנו. אני רק מקווה שגרנט לא יחזור לעצמו, ושלא ינסה לבלום את הצהובים באמצעים שבהם נקט בעבר בהפועל פ"ת, מכבי תל-אביב והפועל חיפה. אני יודע שהזיכרון של חובבי הכדורגל הוא קצר, ושלעורכי מדורי הספורט בעיתונות הכתובה יש חשבון ארוך עם יוסי בניון, אבל אני לא שכחתי את רגעי הקסם הרבים שלו במהלך העונה. בניון הוא הסיבה היחידה לאליפות של חיפה, והישגו העיקרי של המאמן הבינוני-מינוס גרנט מתמצה בעובדה שהוא איפשר לכוכבו הגדול להתבטא.
אלי אוחנה ייכנס לנעליו הגדולות של מזרחי, ואני מאמין גדול בסגולותיו וגם בשיטה שבה נקט בבני יהודה. חבל שהוא לא נשאר בקבוצה המתאימה לו כל כך גם בליגה הלאומית. אוחנה עלול למצוא את הסביבה הקהילתית שבתוכה פועלת מכבי פתח תקווה כמשמימה ומדכאת. העבודה אצל הלוזונים היא אולי האתגר הקשה ביותר של אוחנה עד כה, ואני מחזיק לו אצבעות.