כל עוד בלבב, מרץ 2001

האם אפסה התקווה? האם נאלץ להסתפק בשימחה אווילית לאידה של היריבה העירונית, בעודנו שוקעים לאט לאט לתהום שאין ממנה חזרה? ואולי, לחילופין,  נהיה עדים למסע הצלה מפואר, שיביא בסוף העונה אלפי אוהדים אדומים ונלהבים לטדי?  

קשה לדעת בשלב הזה, והתבונה הצרופה כופה עלינו פסימיות זהירה. הנתונים בשטח לא השתנו באורח מהותי. יוסי סאסי עדיין איתנו, ולידו מקנן ויקטור יונה, חסידו של גדול הקרנפים בנימין בן-אליעזר. העונה הבאה נראית לי בעייתית ואולי אפילו מפחידה, גם אם יתחולל הנס הגדול. אבל בניגוד לכל הגיון, לכל ניתוח פוליטי רציונלי ובאורח הסותר את תפיסת המציאות שלי, אני מטפח בלבי תקווה פראית להצלה ספקטקולרית ממש ברגע האחרון, כמו בשנת 1965 נגד מכבי חיפה. נכון שמדובר בשימחת עניים. אז ניצלנו מירידה לליגה השנייה, ועכשיו אורבת לנו החרפה והכלימה של הליגה השלישית, אבל סיום יפה לעונת החושך הזאת יציל לנו את המוראל. אם נמחיש לחלק מהאוהדים האבודים שהיישות האדומה בכדורגל העירוני לא שבקה חיים לכל חי, אולי אם יבינו שהפועל ירושלים בכל זאת יקרה להם.  

חומר השחקנים של הפועל הוא סביר, בעיקר אחרי ששחקנים מתוצרת בית כמו רם סטי, מוטי מנחם, סלמן עמר ושלומי דנינו חזרו לתת את הטון בקבוצה. אני מקווה שגם שי אהרון ישתלב היטב במאמץ ההירואי להציל את הפועל.  לדעתי ישי בן-הרוש טעה בשבת כאשר החליף את זידוביץ' בקשר הגנתי, ובכך ניטרל לחלוטין את ההתקפה ואת הקישור ההתקפי הסביר. אהרון צריך לשחק יותר, ורק אחרי שיקבל הזדמנות לשחק 90 דקות במשך חמישה משחקים רצופים,  נוכל באמת להעריך את יכולתו לתרום.  כדי להביא את הקבוצה למצב שבו תוכל להתמודד  על ההישרדות בלאומית, חייבת הקבוצה כולה להילחם על כל ס"מ במגרש. את זה יוכלו לעשות בעיקר שחקני הבית של הפועל, ואני מזדהה עם גישתו של בן-הרוש כלפי אלכסנדר סאריץ'. אדם כל כך שלילי יתקשה מאוד להציל את הקבוצה, חרף יכולתו המקצועית הטובה. 

קראתי ושמעתי ביקורת על עצם מינויו של בן-הרוש, אבל לדעתי אין בה הרבה טעם.  הקבוצה זקוקה לדירבון ולרוח לחימה, וישי מסוגל לעשות את המלאכה, לפחות עד סוף העונה.   אני מבין שהפועל איבדה שתי נקודות בכפר סבא בגלל נסיגה מיותרת להגנה, וגם ביום שישי נגד אח"י נצרת יכולנו לשלם מחיר יקר על ההתבצרות בהגנה במצב של 1:3 . נדמה לי שבן-הרוש הפנים את הלקחים. הסיכויים נגד הפועל באר-שבע היום הם אולי קלושים, אבל כל שחקן בקבוצה חייב להפנים את הנחת היסוד המוצקה, שאפילו נקודה אחת בווסרמיל תביא לפחות עוד אלף צופים למשחק הבית נגד קרית אתא (בתנאי שסאסי לא ישתגע שוב ויחליט על מוצאי שבת). 

החזרתם של שחקני הבית היתה מאוחרת (עוד מחדל של ההנהלה), אבל היום אין שום סיבה להפועל להרגיש נחותה לעומת אף קבוצה בליגה. הצלחה יחסית בבאר-שבע וניצחון על קרית אתא ידליקו את האוהדים, גם כאלה שנעלמו השנה מטדי. זו היתה, ונשארה, משימתה העיקרית של הפועל בעונה המזוויעה הזאת.