לפני שבועיים שוחחנו קצת עם יוסי אבוקסיס ברדיו ירושלים וחשנו מיד, שלאיש פשוט נמאס. במפתיע, גם אבוקסיס היה קורבן של הכדורגל הגוטמני. קשר אחורי מודרני חייב לתמוך בהתקפה, והוא זקוק לקשרים התקפיים ולחלוצים פנויים המחפשים את השער. גוטמן ניטרל את כל כישוריו הטכניים של אבוקסיס (אתם זוכרים אותו במדי הנבחרת נגד אוסטריה?), והפך אותו לבלם רביעי. המאמן גם סירב להתחשב בפציעתו הקשה של אבוקסיס, ולאפשר לו את הטיפול הרפואי הדרוש כדי שיוכל לתפקד כהלכה בהמשך העונה.
לכן ראינו העונה אבוקסיס שונה, מסורבל, פגוע, נעור מכל יתרונותיו היחסיים. הוא אחד השחקנים הטכניים בליגה, ובוודאי שאין לו הרבה מתחרים במסירות עומק מדויקות. אבל בהעדר חדוות משחק ראינו רק את התיקולים המאוחרים, ואת תגובות הייאוש שלו נוכח בגידת הקהל. המיתוס על הקהל הנפלא של בית"ר נופץ לחלוטין השנה. תהליך ההתחרדות בשכונות הבית"ריות הקלאסיות הותיר את הקבוצה בידי אוהדים לזמנים טובים בלבד. אוהדים רבים נחפזו לפגוע ביוסי המסור בקללות מכוערות ובביטויי זילזול שגבלו בשינאה. גם אני לא הבנתי את הזדהותו עם גוטמן, ולעיתים נדמה לי, שהוא לא הבין עד כמה המאמן ההגנתי הזה חיבל בסגנון משחקו. אבל אבוקסיס פירש את תפקידו כקפטן בהצטרפות למימסד של הקבוצה, ומכאן תמיכתו האמיצה, הלא פופולארית (ובעיני גם הלא מוצדקת) בגוטמן. הוא בסך הכל רצה להיות בסדר, ועצם שאיפתו לנהוג כהלכה מוכיחה, שהוא נכס אדיר לבית"ר.
למרות העונה המוטרפת שעברה עליו, אבוקסיס יכול להשתקם בבית"ר של יוסי מזרחי, ובית"ר תלויה בו יותר מכפי שהאוהדים משערים לעצמם. אם מזרחי מגיע לקבוצה בעיקר כדי לשחזר את הרוח הבית"רית הישנה, הוא זקוק לאבוקסיס; אם אבוקסיס רוצה להחזיר לעצמו את חדוות המשחק, הוא זקוק לבית"ר מצליחה ואותנטית. גם מזרחי הוא מאמן שמרני, אבל יש לו מגמה מוצהרת לשחק בבית"ר כדורגל התקפי ומשוחרר. אבוקסיס הוא המפתח למעבר המרתק בין ההגנתיות המשמימה של גוטמן, לסגנון המשחק המיוחל.
אני מודה שאבוקסיס הוא השחקן האהוב עלי בבית"ר, חרף זיקתי הישנה לשחקני התקפה, או לקשרים התקפיים. יש לי ביקורת נוקבת על התיקולים שלו, ואם הייתי שופט כדורגל, הוא היה מקבל אצלי אדום בכל משחק. עם זאת, הוא עשה מאמץ גדול לתקן את דרכו בחודשים האחרונים, והפנים את העובדה שכדי לתרום לקבוצה הוא צריך להחזיק מעמד על המיגרש לאורך כל תשעים הדקות. יש לו אישיות מקסימה וכובשת, כמו לחברו חיים רביבו, וגם את זה אנחנו לא מקבלים כיום כדבר מובן מאליו. בתקופה האחרונה מגלים יותר ויותר שחקנים את הקהילה האופפת אותם, ובצד השלילה קיימים גם גילויי התנדבות רבים של עזרה מוראלית וממשית לחלשים ולנכים. אבוקסיס הוא ממובילי המגמה המבורכת הזו בקרב ציבור הכדורגלנים, ואנחנו צריכים איש כזה בעירנו.
לאבוקסיס יש הזדמנות לעבוד עם איש מעולה כמו מזרחי, ואני משוכנע שהוא לא יחמיץ אותה. בית"ר של העונה הבאה תהיה אולי ענייה יותר,וזה מתאים לעיר הכי ענייה בארץ מלבד בני ברק. אבל היא תהיה יותר כיפית ויותר אמיתית. כדורגל סטרילי תחת מאמנים סטריליים בגוש דן? אבוקסיס מבין שזה לא בשבילו.
ירושלמי אדום 