אין לי חשק לספר לכם את האגדה העתיקה על הסוס ושיבולת השועל, אבל במקרה הנלוז של הפועל ירושלים כדורגל פשוט אין ברירה. איכר אחד, אולי בפולין, החליט לחסוך במנת שיבולת השועל של סוסו, גרע מידי יום כמות מסויימת, עד שסוס העבודה החיוני שלו פשט את רגליו ומת. כיוון שאני דוחה את הנחת היסוד הנואלת שאוהדי הכדורגל הם מטומטמים, אני לא טורח לפרט כאן את הנמשל.
שמעתי על התרגיל העלוב שקברניטי הקבוצה עשו לבלם שלנו גיא שרעבי, ואני מתבייש בשם כל אוהדי הפועל. הקבוצה שלנו מרעיבה את שחקניה, משלמת לרובם פרוטות, ומנצלת את מצב שוק העבודה כמו המעבידים בשיקאגו של שנות העשרים. לא עולה על דעתי לשנן לאנשים כמו יוסי סאסי, ויקטור יונה ודני נוימן את עקרונות היסוד של תנועת העבודה, שגם אותם אני נוטה לבקר מצדה השמאלי של המפה. אבל את הערכים המקובלים של הגינות אנושית בסיסית הם חייבים לקיים, או להיפרד מכולנו.
נתתם לשחקן המוכשר והמבטיח ביותר שלנו, שי אהרון, לעזוב את הקבוצה במקום להגן עליו מקומץ "האוהדים", שהרסו את בטחונו העצמי בשיטתיות. היחס שלכם לשכירים של הפועל הוא מביש. מצד אחד, פטארנליזם פיאודלי, ומצד שני התעמרות ומדיניות שכר מחרידה. כך הפכו שחקני כדורגל בחברה חופשית לצמיתים של חבורה, שנושאת את שם "הפועל" לשווא. אני פשוט לא מסכים שתרמו בשמי את שרעבי, ותנסו להונות אותו במקום לשלם את שכרו לכל העונה עד הפרוטה האחרונה. עד כה התאפקתי, כיוון שהבנתי את הנתון הבסיסי בשטח: אין מתנדבים לטפל בהפועל. אבל עתה נדמה לי שאתם מנצלים את המותג הזה, ששמו הפועל ירושלים כדורגל, וסוחטים ממנו את טיפת המיץ האחרונה.
אני יודע ששום דיבור רציונלי לא משפיע עליכם, ולכן התעלמתם גם מהבקשות לשמור על אהרון בכל מחיר. כך עשיתם גם בנושא עידן טל, שהיה החטא הקדמון שהביא אותנו עד הלום. אבל כדאי לכם להבין, שאפילו סבלנותי הסטואית מתחילה לפקוע.
חברי אורי שרצקי כתב פעמים רבות, שההנהלה הנוכחית של הקבוצה לא תגזול ממנו את אהבתו רבת השנים להפועל, והוא כמובן צודק. אני אוהד יותר ותיק משרצקי מסיבות הקשורות בקשישותי המופלגת, אבל השחיקה מתחילה לעשות את שלה. בעשרים וחמש השנים האחרונות ידענו מעט נחת, ואכלנו הרבה מאוד מרורים. ההליכה לטדי (האיצטדיון השנוא עלי) הופכת לסיוט מתמשך. רק השחקנים עצמם, ובעיקר ילידי העיר שביניהם, מחזיקים אותי ביציעים האדומים, ולגבי הגיעה הדקה השמונים ותשע, אולי אפילו זמן פציעות.
יכול להיות שסאסי ואנשיו חושבים שגם לאבד אותנו, אחרוני האוהדים של פעם, זה לא בדיוק אסון גדול. אולי הוא צודק. לא הצלחנו לעזור לקבוצה כפי שחלמנו בעבר הרחוק, והפקרנו אותה בידיים מגושמות ולא אוהבות. אבל אם הם רוצים למנוע נטישה המונית של אוהדים כאלה, אז מוטב שיקראו לשרעבי ויגיעו איתו להסדר הוגן. אוהדי הפועל אינם וואסלים של מיליונרים מחיפה, והם לא יסבלו יחס מחפיר לעובדים כלשהם.
ירושלמי אדום 