מקום טוב באמצע, אוקטובר 2001

קשה לי להסתיר מהקוראים שפירגנתי מאוד לאלי אוחנה ביום שני בערב,  אבל זה לא הפריע לי לעקוב באהדה אחרי השחקנים הרבים ממוצא אדום, ששיחקו בחולצות הצהובות. לא רק מוטי מנחם, מוטי אוחיון, איציק קורנפיין, ויקטור פאצ'ה אלא גם  לתומר אזולאי יש עבר פועלי מכובד. אבל ההגינות המקצועית מחייבת אותי להודות,  שדווקא לשחקנים אחרים מגיע האשראי על ההתאוששות הבית"רית במחצית השנייה. ז'אן טלסניקוב, שקיבל כאן ביקורת נוקבת ומוצדקת, תרם המון בנוכחות החזקה שלו ומנור חסן חולל את השינוי כמעט בכוחות עצמו. עוד מוקדם לחוות דיעה על שני האוקראינים, ושניהם עדיין רחוקים מכושרם הטוב. אבל רואים שיש להם יסודות טובים של כדורגל נכון, וגם נכונות להילחם למען האוהדים. כל אלה מבטיחים טובות לבית"ר. בעוד פחות מחודש תתחיל הקבוצה להנחיל תבוסות במשחקי הבית שלה בטדי, אבל להיאבק בשיניים עבור כל נקודה בחוץ. יכולת כזו תבטיח את תמיכתם הנלהבת של האוהדים, ועל הנכס הזה אסור לבית"ר לוותר.

האוהדים התבגרו אחרי הניסיונות הקשים עם גד זאבי בעונה שעברה, והם הפסיקו לטפח חלומות על גדולה ועל הצ'אמפיונס ליג.  הם רוצים קבוצה שתילחם למענם ותנסה לשחק כדורגל חיובי.  את הדרישות הצנועות האלה יכולה הקבוצה של יוסי מזרחי לספק. עד כה הוא לא זכה כאן אפילו למילת ביקורת על הטקטיקה שלו, ועל הנטייה המפורסמת שלו לזהירות יתר.  אני תמיד נזכר בהקשר הזה בחברה פסיכולוגית שאמרה לי פעם, שעניים משכבות מצוקה חברתיות חייבות להבעיר צמיגים ברחובות כדי לזכות במזון סביר ובקורת גג, ורק אחרי שישיגו את היעדים האלה יש מה לדבר על טיפול נפשי מתוחכם, שמתאים למעמד הבינוני. עד למשחק נגד מכבי פתח-תקווה נחשב מזרחי  למקרה סוציאלי, בשל הנסיבות הקשות שבהן קיבל לידיו את הקבוצה. ביום שאכתוב עליו ביקורת טקטית ואדרוש ממנו כדורגל אטרקטיבי הוא יידע, שהגיעו הימים הטובים.

מזרחי כבר הצליח בהפעלה סבירה של מערך הבלמים. אזולאי ואוחיון הגיעו לקבוצה בשעת חירום ממש, בלי כושר משחק ועם רמת ציפיות נמוכה מעצמם.  בפתח תקווה הם כבר הציגו משחק טוב, מול חלוצים מוכשרים כמו קובי רפואה וניב אברג'יל. עם שיבוצו של הבלם הרומני, יוכלו המגינים מנחם ודוד אמסלם לפעול ביתר חופשיות באגפים, בעיקר במשחקי הבית. זה ייתן לקבוצה מימד התקפי ואטרקטיבי, שחשוב מאוד לקהל. שחקני הרכש מאוקראינה יבטיחו מרכז שדה קשוח ויעיל,   אבל פאצ'ה זקוק לעוד חלוץ ברחבה, בעיקר במשחקי הבית. כיוון שהליגה כולה ענייה בחלוצים טובים, בית"ר תתקשה מאוד למלא את המשבצת הזאת. יכולתי להציע להם באירוניה את שי אהרון, אבל אני חושש שהם יקחו  אותי ברצינות. יוסי סאסי כבר הוכיח, שבית"ר נמצאת בראש מעייניו.

קורנפיין לא נמצא במשבר. הוא עבר זמן קשה, נאלץ להתפשר על הישגים כלכליים שהגיע אליהם אחרי מאמצים רבים, ושיחק במחזורים הראשונים עם הגנה בכושר ירוד. למזלה של בית"ר יש לשוער שלה גם חוסן מנטאלי, ולא רק יכולת מקצועית מעולה. אני רק מקווה שהבעלים החדשים ידעו לפצות אותו על הסבלנות, הנאמנות, הכישרון והאישיות.

בסך הכל חותרת בית"ר למקום טוב באמצע, ומצפה לה עונה קשה מאוד. אבל לא יהיה משעמם. בית"ר נשארה קבוצה גדולה בכל מה שקשור לאיצטדיון, למסורת, לאוהדים ולתקשורת. גם קבוצות כמו ליברפול וכמו מנצ'סטר יונייטד בילו שנים במרכז הטבלה, בלי אליפויות ועם מעט גביעים. נראה שההתאוששות שלה לטווח ארוך היא מובטחת, אם הבעלים החדשים יהיו סבלנים ונדיבים.  בית"ר מזכירה חולה אנוש שפלירטט עם המוות. אחרי החווייה הטראומטית הזאת, כל שנת חיים מסבה הרבה אושר.

הדפס /  Print הדפס / Print