זה רק כדורגל, אוקטובר 2001

העיתונים מפגיזים אותנו בכותרות בומבסטיות בכל הנושאים האפשריים והבלתי אפשריים וכבר קשה להתרשם מ"ימים הרי גורל", "הכרעות היסטוריות", או "מעשה זוועה חסר תקדים בתולדות העמים". את המשחק מחר נגד אוסטריה הייתי מגדיר כ"חשוב" משני טעמים: קודם כל, יש כאן הזדמנות לניצחון משמח, כפי שהפועל תל-אביב עשתה לצ'לסי האנגלית; ושנית, יישאר לנו סיכוי כלשהו להגיע למונדיאל אחרי המאבק הקשה באמת נגד תורכיה.

כמה זיכרונות היסטוריים קולקטיביים והתנהגותה של ההתאחדות האוסטרית שביקשה למנוע את משחק הגומלין בישראל, חברו יחדיו כדי ליצור כאן היסטריה אנטי-אוסטרית קצת מלאכותית.  אני רוצה להזכיר לאוהדים שמתכוונים לצרוח ולקלל בעת השמעת ההימנון האוסטרי, שצליליו היו שנואים במיוחד גם על הנאצים. אדולף היטלר ואנשיו ראו באוסטריה חלק בלתי נפרד מגרמניה הגדולה, וכינו אותה אוסטמארק. אחרי הכיבוש (אנשלוס) בשנת 1938 אסרו הנאצים על השמעת הימנון אוסטרי נפרד, וכפו עליהם את ההימנון הגרמני. נכון שהיו הרבה נאצים באוסטריה עצמה, אבל עד שנת 1934 היא היתה גם מבצר ידוע של הסוציאל-דמוקראטיה, ואינטלקטואלים ופועלים אוסטרים רבים נלחמו בחירוף נפש נגד הפשיזם.  אני מקווה שאפילו אלה שבכל זאת ישרקו ויקללו, ישמרו על חוש מידה. מעבר לנימוקים ההיסטוריים ששטחתי כאן, כל השתוללות חריגה תפגע מאוד במעמדה של ישראל בכדורגל האירופי.

מנקודת ראות מקצועית יש בהחלט סיבה לדאוג. כל שחקני המפתח של ישראל, שעשו את ההבדל בינה לבין נבחרות אירופיות בינוניות במשחקי הבית שלנו, נמצאים עתה בכושר לקוי מחמת פציעות. חיים רביבו, אייל ברקוביץ', יוסי בניון ועידן טל עוברים זמנים קשים, ורק מאמץ מזורז להכשיר אותם למשחק יניב אולי תמורה הוגנת.  בצד הזכות, השוער דודו אווט נמצא עתה בשיא כושרו, הבלם שמעון גרשון הוכיח נגד צ'לסי שהוא יכול להתמודד נגד שחקנים אירופים טובים, ואני יכול רק לקוות שיוסי אבוקסיס יעלה בהרכב הפותח. אבוקסיס מסוגל לשחזר את משחקו הגדול נגד אוסטריה מלפני שנתיים, שהיה אז גורם מכריע בניצחונה המשכנע של ישראל. בכל מקרה, הוא עולה בשתי דרגות על הכדורגלן הבינוני טל בנין, שמערכת מוזרה של יחצנות משולבת  בחיבה (בעצם פוליטית) של פרשנים ישראלים לכוחניות, הפכה אותו כאן לכוכב-על בלי שום סיבה משכנעת.

אבי נימני המוכשר כשד חייב להוכיח פעם אחת ולתמיד שהוא שחקן ברמה הבינלאומית ולא רק גיבור מקומי. בכל משחק הוא מספק לצופים כעשר דקות של הנאה צרופה, ועוד שמונים דקות של תיסכול. האיטיות שלו עלולה למנוע מישראל מלנצל את היתרונות היחסיים שיש לה במהירות ובתיחכום, וכבר היו דברים מעולם. יניב קטן חייב לשחק, למרות שאברהם גרנט עושה כמיטב יכולתו להרוס את הקריירה שלו במכבי חיפה, ויש למאמן חיפה מסורת של התעללות "עקרונית" בחלוצים.  בעיית החלוץ הכרונית של ישראל תיפתר, לדעתי, כאשר פיני בלילי מהפועל תל-אביב יחזור לכושרו הטוב.  חבל שאלון מזרחי מאבד את עצמו לדעת כשחקן כדורגל. חבל שלא ניתן לשלוח את נציגו עלי אדמות, העו"ד בן-ציון בעייר, לשחק במקומו.

אני לא שותף להתלהמות נגד יוסי בניון, ורק מצפה שסבלנות שהילד סוף-סוף יתבגר. זה יקרה, במוקדם או במאוחר, וקשה לדעת אם להאמין למכריו של בניון שמשבחים מאוד את תכונותיו האנושיות, או לרקורד שמתעד את

התנהגותו הנלוזה בשנתיים האחרונות. עם זאת, אסור לשכוח אפילו לרגע שמדובר בנכס אדיר של הכדורגל הישראלי.

את אייל ברקוביץ',הכדורגל הטוב ביותר שלנו בכל הזמנים, הרחיקו באמצע השבוע במשחק ליגה של מנצ'סטר סיטי נגד פרסטון, אחרי מריבה עם השופט. בניגוד לעבר, אני לא צריך לשכנע את הציבור שברקוביץ' הוא שחקן המפתח החשוב ביותר של הנבחרת, ושאסור להזכיר אותו ואת בנין בנשימה אחת. אבל אופיו של אייל מתחיל להתנקם בו. קיוויתי בכל לבי שהוא ישתקם בסיטי, אבל גם האוהדים שם מתחילים לרטון וזה חבל.  אפשר להתנחם בעובדה, שברקוביץ' משקיע תמיד את כל מה שיש לו בנבחרת, ומשחק גדול נוסף שלו עשוי להכניע את האוסטרים.

הדפס /  Print הדפס / Print